מאבק תושבי הר עמשא נגד הקמת טורבינות רוח ביער יתיר

השתתפות בועדת הבריאות - השפעת רעש על בריאות הציבור לנוכח עלייה בצפיפות


כחלק מהמאבק של תושבי הר עמשא נגד הקמת טורבינות רוח ביער יתיר, השתתפו ראש המועצה האזורי תמר, ניר ונגר ויו״ר הר עמשא, הדס סיינה בדיון בועדת המשנה בכנסת.

בדיון הדגיש ראש המועצה, ניר ונגר: ״כמו שלא כל הנוצץ זהב הוא לא כל מיזם ירוק אינו פוגע בסביבה, יש להרחיק את הטורבינות רוח מיער יתיר לשמירה על בריאות התושבים ובעלי החיים והכנף שנוכל להמשיך ולחזק את ההתיישבות בנגב הצפוני בין ההר למדבר״

לכניסה לשידור ישיבת הוועדה, לחצו כאן

מתוך דברי הוועדה:

דוברות הכנסת 
(ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור):

בתוך שלוש שנים: עלייה של יותר מ200% במתן קנסות על מפגעי רעש

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל: "חובתינו להכניס בהקדם בחוק תקנות שימנעו מפגעי רעש גם בשטחים פתוחים"

ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בראשות ח"כ אלון טל, התכנסה היום לדיון בנושא השפעת רעש על בריאות הציבור לנוכח עלייה בצפיפות. בדיון הוצגו נזקים משמעותיים שיש לרעש במרחב הציבורי על כל האוכלוסיות, הצעדים לצמצום והלקונות בחוק שמעכבות את הטיפול המלא בתופעה המזיקה. נציג משרד הגנת הסביבה אמר בדיון כי הוא יברך על תיקון לחקיקה שתמנע רעש בשטחים פתוחים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל אמר בפתח הדיון: "מפגעי רעש הם מטרד מתמשך המשפיע על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש. המטרד צפוי להחמיר עם העלייה הצפויה בצפיפות בישראל, ואם לא יינקטו צעדים משמעותיים להצבת פגעי הרעש בראש סדר העדיפויות הלאומי – העתיד צפוי להיות בלתי נסבל. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים באזרחי ישראל יותר מכל מטרד סביבתי אחר. מקורות הרעש העיקריים בישראל הן הדרכים הבינעירוניות והעירוניות (תחבורה) , שדות התעופה הצבאיים ‏והאזרחיים, מקורות רעש שכונתיים כמו אזעקות, מערכות הגברה, מזגנים ‏וכו‎'.‎ לרעש נזקים בריאותיים כדוגמת ירידה בשמיעה, חרשות, בידוד חברתי וקשיי תפקוד חברתיים, עלייה בלחץ הדם, שיבוש קצב הלב, מתח, הפרעה בשינה, הפרעות במערכת העיכול ועייפות, הפרעות קוגניטיביות: סינכרוניזציה דיפוזית של גלי המוח, פחד ופגיעה בכושר הריכוז עד כדי התמוטטות עצבים, חרדה, שינויים במצב הרוח, דיכאון קליני, פגיעה בתפקוד האינטלקטואלי ושינויים במערכת האנדוקרינית
מתלונות אזרחים עולה כי הגורמים האמונים לאכיפה עובדים בגישה מתירנית ומקלת ראש כלפי גורמי הרעש כאשר אין מדובר ברעש בשעות הלילה. גורמי האכיפה אינם מצוידים בכלים המתאימים לקביעת קיומו של מפגע רעש (מד דציבל), ובדרך כלל הקובע היא מידת רגישותה של אוזנו של השוטר או הפקח. ברוב חופי הים אין איסור על השמעת מוזיקה; והחוקים המכתיבים את ההתנהלות מבחינת רעש בגנים הלאומיים הינם לקוניים ולכן מקשים מאד על האכיפה והענישה".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בדיון כי רעש איננו מטרד בלבד אלא זיהום הפוגע בבריאות הציבור, "חשיפה לרעש מעלה את לחץ הדם ומגדילה את הסיכון למחלות קרדיו-וסקולריות, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ובבריאות הנפשית. חשיפה לרעש גורמת לירידה בשמיעה וזוהי אחת הפגיעות התעסוקתיות הנפוצות ביותר. מחקרים חדשים מראים שרעש פוגע בכל הגילאים: בעובר המתפתח ובהעלאת הסיכון לדמנציה. חובתנו להגן על בריאות הציבור במרחב הציבורי ולהבטיח מניעת חשיפה לרעש על ידי התחשבות ואכיפת התקנות הקיימות, כולל על ידי הרשויות המקומיות. נושא הרעש נופל בין הכיסאות וממחיש את הצורך במכון לאומי לבריאות וסביבה".

יולי קפלן, מכון 'עומק' לעיצוב מדיניות וחקיקה, הציגה בדיון את הקריאת כיוון להצעת חוק שתכלול בחוק למניעת מפגעים גם שטחים פתוחים - תידרש מערכת אפיונים ספציפית לאופי מטרדי הרעש בשטחים פתוחים, הגדרת שעות, משרעת וצורות מניעה. לדבריה, "אין די בחוק, עליו להיות מלווה במסע הסברה, חינוך, ושינוי תודעה כדי להעלות את המודעות לנזקי הרעש ולהביא לכך שחשיבות ערך השלווה תחלחל לאוכלוסייה. מסע ההסברה ימשך כשנה שנתיים, ורק אז יוחל החוק ואמצעי האכיפה".

ד”ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים אמר: "הרעש הזה הורג אותנו! ב2000 כתבנו על מסדרונות אקולוגיים ולא חשבנו על רעש. אנחנו המדינה היחידה בעולם שגדלה בקצב של 2% לשנה וזה אומר שיהיה לנו יותר ויותר רעש. אנחנו עושים הפרדה בין יום ללילה משום שבלילה רוצים להשאיר את הטבע לבעלי חיים ולצמיחה שיחיו ללא הפרעות רעש. יש לעשות עוד הרבה יותר כדי להביח מניעת מפגעי רעש בטבע עבור הצמחים והחיות" . 

רפ"ק אמיר בלכר, משטרת ישראל "עשינו הכשרה של שני שוטרים בכל מחוז לנושא הרעש וזה לא עבד.
צריכים שוטרים שיעסקו בזה ואנחנו פועלים בכיוון הזה שיהיו שוטרים שאמונים רק על זה. כיום יש לכל שוטר מערכת מחוברת עם המשרד להגנת הסביבה ובכל יש יעילות במתן הקנסות למפירים את החוק - עלינו מלפני 3 שנים  מ17000 דו"חות בשנה  למעל 50 אלף בשנה האחרונה. המציאות האי שאנשים משלמים ומשקיעים כדי לשפר רעש של הרכב שיהיה יותר חזק - כל הנושא של ייבוא של אותם כלים צריך להיות יותר באכיפה - 
צריך חקיקה של איסור הכנסת כלי רכב מרעישים, אגזוזים ןאופנענים מרעישים".

ניר ונגר, ראש מועצה אזורית תמר, אמר בדיון "כמו שלא כל הנוצץ זהב הוא לא כל מיזם ירוק אינו פוגע בסביבה, יש להרחיק את הטורבינות רוח מיער יתיר לשמירה על בריאות התושבים ובעלי החיים והכנף שנוכל להמשיך ולחזק את ההתיישבות בנגב הצפוני בין ההר למדבר".

הדס סינה, יו"ר ועד מקומי הר עמשא: "הקמת טורבינות ביער יתיר תסכן את המרחב הייחודי של היישוב שלנו. מעל הפגיעה ביער ובבעלי הכנף, אנחנו חוששים מאוד מהפגיעה בבריאות שלנו כתוצאה מהרעש הנשמע והתת רעש. מקווים מאוד שיימצא האיזון בין חשיבות האנרגיה הירוקה לחובה לשמור על הבריאות שלנו".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל סיכם את הישיבה בברכה לשמטרת ישראל משרד הגנ"ס על שיתוף הפעולה שעלה בדיון בנוגע לאכיפה כנגד הרעש ולהגדלת מתן הקנסות, ואמר כי עדיין ישנן לקונה בחוק שצריכות להיות מתוקנות בהקדם וכי הוא יקבע בנושא שולחן עגול עם כל הגורמים ע"מ ללמוד כיצד יהיה ניתן לקבוע מניעת מפגעי רעש בגנים הלאומיים ובחופי הים ובכלל תקנות מיוחדות להתנהלות בשטחים הפתוחים. "על התקנות להיות מחמירות יותר מאלה הניתנות בשטחים העירוניים, בשל החשיבות של היכולת של השטחים הללו להבריא את הגוף והנפש" אמר יו"ר הוועדה.

יעקב אליאך, דוברות הכנסת