כאן ביתי פה - הילה ואבירן אסרף

הילה אסרף גדלה בין מרחבי הטבע והמדבר של עין תמר. לימים הכירה בצה''ל את בחיר ליבה, אבירן. יחד חזרו השניים למושב במטרה לבנות את ביתם ולגדל משפחה לתפארת. ''רואים את עצמנו מזדקנים כאן''


יישובי כיכר סדום מתמודדים בשנים האחרונות מול אתגר לא פשוט במטרה לקלוט משפחות צעירות אליהן. מושב עין תמר בשיתוף המועצה האזורית תמר מבצע השכם והערב מאמצים כבירים בנושא, תוך ניסיון להחזיר הביתה גם את הבנים והבנות החוזרים המהווים דור שני למתיישבים הראשונים אשר קבעו בו את ביתם.

אחד מסיפורי ההצלחה בהיבט הזה מגיע בדמותם של הילה (31) ואבירן אסרף (33). הילה, ילידת המושב, חזרה אליו לפני כ-9 שנים, הפעם כשהיא בסטטוס זוגי יחד עם בחיר ליבה, אבירן. השניים הכירו ב-2009 במהלך שירותם הצבאי בבסיס רמון של חיל האוויר ומאז חובקים זוגיות מקסימה פלוס שלושה ילדים מתוקים – ליאם (6), אריאל (2) ורומי (1) יחד עם הכלבה ''פאפי''.

בפתח הריאיון הזוגי הילה מספרת: "ידידה משותפת של אבירן ושלי מהבסיס התעקשה להכיר בינינו. מסתבר שהוא היה מאוד מחוזר. מפה לשם מצאתי את עצמי נפרדת מהחבר ומתחילה זוגיות משותפת איתו. הוא הבטיח לי כבר מהרגע הראשון שמה שיש בינינו הוא מיוחד, ובאמת תוך שנה כבר עברנו לגור ביחד בבאר שבע. כמושבניקית בנשמה, לא כל כך הסתדרתי בעיר. אבירן בדיוק השתחרר מקבע, וכך מצאנו את עצמנו פותחים פרק חדש בחיים בעין תמר''.

אבירן, ירושלמי במקור, מספר את הצד שלו לזוגיות המנצחת עם הילה, כמו גם ההחלטה להעתיק את מגוריהם לעין תמר: ''אני מאמין שחלק מזוגיות בריאה היא לדעת להקריב למען הצד השני ולהתפשר כשצריך. להילה היה מאוד חשוב לחזור ולגדל משפחה ליד ההורים שלה. הם מתגוררים ממש בסמוך אלינו וזה מקל בצורה יוצאת דופן. ברמה האישית התהליך של הקליטה כאן היה איטי מבחינתי. תחילה הייתי מגיע לסופי שבוע וחווה את המקום ובהמשך מגיע לעיתים קרובות יותר ויותר. בצורה הזו נשאבתי לכאן. דבר נוסף שקרץ לנו היה הנושא הכלכלי. כבנים חוזרים קיבלנו מהמושב הטבה שמקלה מאוד מבחינה כלכלית על זוג בתחילת דרכו.

אם תהיתם, השניים החליפו טבעות ונשבעו זה לזו ב-2012, כשנה לאחר טיול בארצות הברית והצעת נישואין מפתיעה במיוחד בשדה התעופה. הילה, מחנכת כיתה ו' בבית הספר השש-שנתי (נמצאת בשנת שבתון). אבירן מצידו התחבר לאדמה ועבד במגוון עבודות חקלאיות במושב מאז הגעתו. כיום הוא עובד בחברת קבלן לטיהור מים הפועלת תחת מפעלי ים המלח.

''מעבר לעבודה וגידול הילדים, אנחנו גם מאוד מעורבים חברתית במושב'', מוסיף אבירן. ''אנחנו משתדלים לקחת חלק פעיל בכל מה שקורה כאן. זה נכון שאנחנו חיים במקום מאתגר מהרבה בחינות, אבל מי שמגיע לכאן עם תפיסה ציונית וחזון לאורח חיים אחר, השונה ב-180 מעלות מהמרדף הבלתי פוסק שקיים בעיר, יוכל ליהנות כאן מכל רגע''.

איך עברה עליכם תקופת הקורונה והסגר?

הילה: ''האמת שאבירן עבד באותה תקופה, בעוד אנחנו גרנו אצל ההורים שלי. הבית שלנו נמצא כעת בהרחבה ובעבודות, כך שמצד אחד יכולנו להיות בחיק המשפחה המורחבת יותר. מצד שני, לא נתנו לילדים לצאת החוצה, כך שבהחלט עברנו תקופה מורכבת ולא פשוטה''.

עד כמה סגרתם מעגל לחזור למושב בו גדלה הילה?

הילה: ''בתור ילידת המושב, כל הזמן אמרתי להוריי כשהייתה קטנה, שארצה לגדל גם את הילדים שלי כאן. זו הייתה המנטרה שלי ואני שמחה שחיי הובילו לשם. לגדל ילדים במושב זה עולם אחר. אני קוראת לילדים שלי ''ילדי חופש''. כך לדוגמא אריאל, הבן האמצעי שלי, רץ, משתולל וחוקר כל דבר שזז. אני כמעט בטוחה שבעיר היה לו הרבה יותר קשה להסתגל ולבטא את עצמו''.

אבירן: ''אני התחברתי לעין תמר מכל הלב. אני מאמין ומקווה שנוכל להישאר במושב לעוד הרבה שנים ואף להזדקן בו. אני מאחל לעצמנו שנשמור על זוגיות חזקה, משפחתיות ושנזכה בקרוב להיכנס לביתנו החדש והמשופץ כאן.

הילה: ''חשוב לנו לציין גם שאחת ההצלחות שלנו פה היא שהכרנו לניר, שהוא בן מושב את נופר, שהיא בת דודה של אבירן. נופר עברה לגור במושב איתו, הם התחתנו וכיום יש להם שני ילדים. כך שגם הצלחנו בשידוך וגם הרווחנו עוד משפחה שמאוד קרובה לליבנו במושב''.


תגובות

התחברו על מנת לפרסם תגובה
תגובתך התקבלה בהצלחה!