מהו ביוב ?

שפכים אלו מים המכילים הפרשות אדם ובעלי חיים, פסולת תעשייתית כימית ואורגנית, חומרים מסוכנים ורעילים, מתכות וחומצות, גזים רעילים ונפיצים. בשונה ממערכות אספקת מים שהן סגורות בפני הציבור והצרכן הוא "משתמש קצה" בלבד, מערכות הביוב הינן פתוחות ונגישות לכל גורם מכל מקום ומתוך כך גם מוחדרים למערכת החומרים שפורטו. חלק ממערכות הביוב הן גרביטציוניות והספיקות בהן נתונות לתנודתיות המושפעת מהתנהגות הצרכנים. 

ככל שמרובים ברשות המוניציפאלית העיסוקים והתעשיות המשפיעים על מערכות הביוב, כך גם גדולה ומגוונת יותר כמות החומרים המוחדרת לרשת הביוב, ההופכים אותה לפגיעה יותר. מתוך כך, גדלים הקשיים בפיתוח ובתחזוקת המערכות ונדרש שימוש בצנרת ואביזרים מיוחדים לצד הצורך בהתמחות והתמקצעות בתחום. בשל ההשלכות הסביבתיות שעלולות להיות למערכות אלה על הסביבה, הקימו גופים ממלכתיים וציבוריים כגון: משרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מערכות ייעודיות לנושא הביוב והניקוז ואף חוקקו חוקים והתקינו תקנות ספציפיות העוסקות בתקנות לבניית מערכות ביוב, לסילוק שפכי תעשייה ולאיכות קולחים ובוצה ביציאה ממכוני הטיהור.

שפכי תעשייה

באוגוסט 2011 נכנסו לתוקפם כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"א – 2011 (להלן: "כללי השפכים"), המגדירים הוראות שונות בנושא הסדרת הזרמת שפכי מפעלים באופן שלא יגרום נזק למערכת הביוב, תהליכי הטיפול בשפכים וניצול מי הקולחים, וכן למניעת מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה.

שפכי תעשייה והשלכות: שפכי תעשייה הינם שפכים שמקורם במפעל ומוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים. שפכים תעשייתיים מכילים חומרים אורגניים ואי- אורגניים שונים, מתכות כבדות, כימיקלים, חומרי הדברה, חומרי דשן ועוד. לכן, חשוב לטפל כבר במקור ההזרמה על מנת להימנע מזיהום והרס לתשתיות ההולכה.

שפכי תעשייה הינם בעלי פוטנציאל הרס סביבתי הגדול בהרבה מחלקם היחסי בשפכים העירוניים. שפכים תעשייתיים עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר. השפעה זו מתבטאת בין השאר בפגיעה במערכות הולכה וטיפול של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים, בזיהום קרקעות ומי תהום.

לפי הוראות כללי השפכים:

מפעל לא יזרים במישרין או בעקיפין שפכים שהינם "שפכים אסורים להזרמה", למערכת הביוב של התאגיד. מפעל לא יזרים למערכת הביוב "שפכים חריגים", אלא בכפוף לדיווח או לקבלת אישור מתאים מהתאגיד ומהמשרד להגנת הסביבה, וזאת לפי סעיף 10 א' לכללי השפכים. בהתאם לכללים, התאגיד עורך תוכנית ניטור ובקרה שנתית לשפכי מפעלים שבתהליכי הייצור בהם ישנו חשש להזרמת שפכים למערכת הביוב בניגוד לכללים, וכן לנוכח תוצאות דיגומים קודמים שנערכו במפעלים. תוכנית ניטור השנתית כוללת את רשימת בתי העסק הנדגמים ברחבי המועצה, לרבות הפרמטרים הנדגמים בכל בית עסק ותדירות הדגימה.
בהתאם לכללים, על המפעלים לשאת בעלות הדיגום והבדיקות, וזאת לפי התעריפים הקבועים בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע – 2009 (להלן: "כללי התעריפים"). עלות הדיגום תחושב ע"י התאגיד עפ"י פירוט הפרמטרים שנדגמו בבית העסק.

ככל שיימצא בדיגומים שיבוצעו ע"י המחלקה, כי מפעל מזרים שפכים חריגים ו/או שפכים אסורים להזרמה, יחויב המפעל לפי התעריפים שנקבעו לשפכים אלו בכללי התעריפים. חישוב עלות האגרה בגין שפכים חריגים ואסורים מתבצע עפ"י נוסחה בהתאם להנחיות שהתקבלו מרשות המים.

***להלן קישור לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד 2014: http://www.mono.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nitur2.pdf

פרסום ממצאי דיגום השפכים באתר המועצה:

בהתאם לחוק חופש המידע, תשנ"ח -1998 ותקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), מפרסמת המחלקה באתר המועצה את ממצאי דיגום השפכים אשר נערכים במפעלים הכלולים בתוכנית הניטור השנתית מפעלים הכלולים בתוכנית הניטור ומתנגדים לפרסום המידע, רשאים להודיע על כך למחלקה, בצירוף נימוקים להתנגדות.

תוכנית הדיגום של המועצה

טפסים שימושיים:

  1. בירור חיוב חריג בגין צריכת מים
  2. בקשה לבדיקת מד מים
  3. בקשה להכרה בנזילה
  4. טופס הצהרת מספר נפשות
  5. בקשה להחלפת מחזיק בנכס
  6. אישור בגין אי שימוש – צריכה בנכס