שמורת עינות צוקים נמצאת לחופו הצפוני של ים המלח, כ- 3 ק"מ דרומית לישוב קלי"ה. שמה בערבית "עין פשחה" (פשחה = מבוקע, סדוק) בגלל מיקומה בבקע ים המלח וריבוי המעיינות בה. במקום מעיינות רבים אשר לנסיגת ים המלח השפעה ניכרת על מיקומם. ים המלח נסוג ומתייבש בקצב עולה ומדאיג של יותר ממטר בשנה ובכך, מתרחקות הנביעות ומעמיקות.

בשמורה קיים עולם חי וצומח עשיר ומגוון. התנאים באזור מאפשרים התפתחות של צומח טרופי שמוצאו סודני, כמו שיח פתילת המדבר (תפוח סדום) - צמח בעל פרי בצורת תפוח, שתוכו חלול ובמרכזו זרעים דמויי נוצה ובעלי ציצית אשר לה תפקיד חשוב בהפצת הזרע על ידי הרוח. דוגמאות לצמחים נוספים הם מלוח קיפח, ימלוח פגום, בן מלוח מכחיל (שימו לב לשורש מ.ל.ח במרמז על מליחות הקרקע) קנה מצוי, אשל וצפצפת הפרת.

האקלים החם והלח, המים המליחים והמתוקים והצמחייה הסבוכה מהווים מוקד משיכה לבעלי חיים רבים. מעניינים במיוחד הם מיני החרקים והדגים. לדוגמא, הנמלה אורגת האשלים הינה מין טרופי נדיר שהשמורה מהווה לה את גבול התפוצה צפוני בעולם. בחורף מגיעה הנמלה האורגת אל ראשיהם של עצי האשל ואורגת עליהם קנים ומחסות לכנימות וציקדות, שמהפרשותיהן (טל דבש) היא ניזונה. חרק נוסף הוא ברקנית האשל - חיפושית בעלת צבע ירוק מתכתי וזוהר, שמחזור חייה מתקיים בתוך עץ האשל; היא אוכלת את פרחי העץ והביצים שלה מודבקות על קליפתו. הזחלים, לאחר בקיעתם, נוברים בגזע וענפי העץ, מתפתחים שם ומתגלמים מתחת לקליפה עד בקיעתם. דגים כמו האמנונים והנאווית הכחולה הגיעו בעבר לעין פשחה דרך מערכת נהר הירדן ויובליו ובמשך הזמן יצרו אוכלוסייה ייחודית למקום. האמנונים הללו שונים מבני מינם המתקיימים במערכת הירדן. בעלי חיים נוספים המבקרים בשמורה הם נמיות, שועלים, תנים, דרבנים ומגוון עופות וציפורים כמו שלדג, סופית, זמיר, אדום חזה, זנבן, דרור הירדן ועוד.

עיינות צוקים