.התפתחות בולענים כללי הבולענים בחופי ים המלח מתפתחים עקב סילוק חומר בתת הקרקע הגורם להיווצרות חללים. התרחבות החללים. המשך סילוק החומר גורם להתמוטטות תקרת החלל אל רצפתו התמוטטויות חוזרות גורמות למעשה להעפלת החלל כלפי פני הקרקע ולהיווצרות הבולען. המנגנון בחוף ים המלח סילוק החומר בתת הקרקע על פי התאוריה המקובלת כיום מתבצע על ידי מים החודרים בלחץ לשכבת מלח תת קרקעית לאורך שברים גיאולוגיים, ממיסים את המלח ומסלקים את המלח המומס במורד שיפוע זרימה לכיוון ים המלח. מאפייני התופעה שכבת המלח מצויה בעומק של כ- 30 מטרים ובעובי משתנה, המגיע עד לכדי 30 מטרים נוספים. אי אפשר כיום לחזות היכן ומתי יתפתח בולען יחיד, אולם ידוע שבמקום בו נפער בולען יתכן שיפערו בולענים נוספים. כמו כן הבולענים "נוטים" להיפער לאורך קווים שכיוונם דומה לכיוון השברים הגיאולוגיים בחוף ים המלח. קצב התופעה בולענים הופיעו באזור כבר בתחילת שנות ה80. בזמן ההוא התייחסו אליהם כאל קוריוז שולי. הופעתם התגברה בשנות ה- 90 ומאז ממשיכה להאיץ – כל שנה נפתחים יותר בורות חדשים ושטח הבורות הקיימים גדל. יתכן שהסיבה להאצת התופעה היא שילוב של שני גורמים – ירידת מפלס ים המלח יוצרת שיפוע זרימה חזק בתת הקרקע המאיץ את כמות המים הממיסה את המלח. וירידת מפלס ים המלח מורידה את מפלס מי המלח בתת הקרקע ובכך חושפת יותר שכבות מלח תת קרקעיות שהיו טבולות קודם במלח למים שיכולים להמיסן. איתור בולענים קיימות מספר שיטות גיאופיזיות לאיתור בולענים אלו שיטות המודדות מאפיינים שונים של הקרקע ובעיקרן מאתרות אנומאליה בקרקע – נקודה בה התכונה משתנה בצורה חדה ובאופן המתאים לקיום חלל. חסרון השיטות הגיאופיזיות השיטות הגיאופיזיות כאמור מאתרות את הבולען בעקיפין ומכאן חוסר דיוקו, שנית שיטות אלו מציגות את מצב תת הקרקע נכון לנקודת זמן בה בוצעה הבדיקה ואם התנאים משתנים. השיטה הישירה השיטה הישירה היא קידוח או חפירה. בצורה זו ניתן לגלות בוודאות חללים בתת הקרקע אולם שיטה זו היא נקודתית ואינה מתאימה כלל לשטחים נרחבים. סתימת בולענים עם הגיע החלל לפני הקרקע והיווצרות הבולען נשמר, בדרך כלל, נתיב לסילוק חומר מתחתית הבולען עד למוצאו ההתחלתי בתת הקרקע - "גרון הבולען" ובכך מאפשר לחומר מילוי להגרע מתוך הבולען ולהיסחף לתת הקרקע. לא נערכה עדין עבודה יסודית בנושא אך הנסיון הכללי עם מילוי בולענים מראה שבולען שמולא "נסתם" בדרך דרך כלל ניפער שנית לאחר זמן. הזמן עד לפעירה החוזרת משתנה לפי תנאי הקרקע ותנאי תת הקרקע, מצד אחר בולען שמולא ונפער שנית לא מתרחב אלא ובולען שלא מולא נוטה להתרחב ולהעמיק. חיים עם הבולענים מבחינה הנדסית הבולען הוא החלשות של מרחב התומך את המבנה. ההנדסה מטפלת במצבים כאלו משחר ההיסטוריה על ידי גישור הבעיה כאן שלא ידוע היכן מתחיל הגשר והיכן הוא מסתיים. גם לבעיות אלו יש פתרונות הנדסיים שנוסו בעולם ובמידה פחותה בארץ אם הצלחנו הביא מים לנגב בטוח שנצליח לבנות באזורי בולענים.
|
